האם הקרימינולוגיה היא מדע רחב גבולות או שעטנז רב-תחומי? בשאלה זו פותח קובץ המאמרים שלפנינו. שאלה מהותית זו, העומדת במרכז הקובץ, משמעה בלשון אחר - האם אפשר ונכון הוא להגדיר את מקצוע הקרימינולוגיה, כפי שהיא נחקרת ונלמדת במקומותינו, כענף מדעי העומד ברשות עצמו?

ספר רב-מאמרים זה מקיף מרחב גדול של מידע רב-תחומי מקורי ומגוון, המציע היבטים אינטר-דיסציפלינריים עיוניים ויישומיים כאחד על סטייה חברתית ועל עבריינות ופשיעה.

לספר חמישה שערים , בשער הראשון נדונה הזיקה שבין עבריינות לחברה, הן מן ההיבט החברתי המקיף הן מהיבטו של היחיד. השער השני מכיל דיון במקורות אישיים ואישיותיים לעבריינות, וכן בפשיעה ובמשטרה. בשער השלישי מוצגים מספר היבטים על סוגיות משפטיות רלבנטיות כגון משפט עברי, פסיכולוגיה וסוציולוגיה. עניינו של השער הרביעי הוא היבטים סוציופסיכולוגיים על רמייה ועדות ראייה, ובו מוצגת גם גישה נוירופסיכולוגית לזיהוי פנים של פושעים תוך שילובה עם היבט פורנסי. בשער האחרון נדונות סוגיות הכרוכות בזיקה שבין התשתית המוסרית של הפרט לסטייה חברתית ועבריינות.

מן הדיונים בספר מסתמנת, בין השאר, עמדה התומכת בהגדרת הקרימינולוגיה כתחום מדעי המתקיים בזכות עצמו.

הספר מיועד לחוקרים, לסטודנטים ולכל העוסקים והמתעניינים בתחום מדעי החברה על נושאיו השונים.