זכה בפרס ע''ש נסים ד' גאון שליד קרן ביחד לחקר מורשת יהדות צפון אפריקה והפצתה
לשנת תשמ''ח.

החיבור עץ חיים, שנכתב בשנים רפ''ו-רצ''ה (1526-1535), דן בפולמוס הלכתי חריף - אשר פרץ בפאס בין מגורשי ספרד שנטו לקולא לבין התושבים שנטייתם היתה להחמיר , נושאו הוא הסוגייה של בדיקת הריאה ושאלת היתר הנפיחה, בהסתמך על המקורות ההלכתיים, והובא כלשונו במקור.

חיבור זה הוא הקדום ביותר, לפי הידוע לנו כיום, הדן בסוגיית היתר הנפיחה באופן מקיף והוא גם היצירה ההלכתית הגדולה היחידה מן הדור הראשון של מגורשי ספרד במרוקו, אשר הגיעו לידינו.

לצד העיון ההלכתי מוסר לנו המחבר גם פרטים היסטוריים חשובים : על טלטולי המגורשים וקליטתם במגרב, על המאבקים החברתיים, על עולמם הרוחני של חכמי התושבים והמגורשים, בדורות הסמוכים לגירוש. בחיבור מוזכרים ומצוטטים שמותיהם וחיבוריהם של רבותינו הראשונים, אשר לא ידועים לנו ממקורות אחרים.

רבי חיים גאגין נולד במרוקו והיגר בצעירותו לספרד ללמוד בישיבתיה, ובגירוש של שנת רנ''ב (1492) חזר עם המגורשים לפאס, שם שימש כמרביץ תורה בקהילת התושבים.

על חשיבות החיבור ומחברו, כותב רבי חיים בן עטר בחיבורו ''פרי תואר''.

''ואשא עיני ואראה והנה אלוקים עולים מן האר''ש ארשת שפתיו ברור מללו, הוא הרב הגדול, ים החכמה ומעין הקדושה ומקור היראה, את ה' הוא מכבד, הוא המופלא בדורו כמהר''ר חיים גאגין זלה''ה, שחבר קונטריס אחד וקרא לו עץ חיים, ובו כתב המחלוקת הגדולה שעברה לו עם הרבנים שהיו בדורו'' . . .

עץ חיים רואה אור לראשונה מכתבי-יד בההדרת הרב משה עמאר, על פי ששה כתבי-יד בצירוף אפארט רחב, מבוא מקיף ומפתחות מפורטים.

הספר מתאים לחוקרים, לתלמידי-חכמים ולכל המתעניין בתולדות ההלכה ובהיסטוריה של עם ישראל.