ניתוח תפקידיו, מעמדו וסמכויותיו של המלך בספרות התלמודית. בחלקו הראשון של החיבור נפרשות שלוש תפיסות המלכות המצויות במקרא: תפיסה העולה מחלקים מספר שופטים והיא מצויה גם בספר שמואל וגורסת שלילה של מוסד המלוכה. לפי תפיסה זו האל הוא המלך (מה שבובר כינה 'תאוקרטיה ישירה'). תפיסה העולה מחלקים אחרים של המקרא, בייחוד ממזמורי מלך בספר תהלים, ומציעה גרסה (לעתים מתונה) של תאולוגיה מלכותית, ולפיה מלכותו של המלך מושתתת על זיקה ייחודית לאל. התפיסה השלישית, המצויה בעיקר בפרשת המלך שבספר דברים, גורסת כי יש למנות מלך ואולם סמכויותיו מוגבלות. לפי תפיסה זו, המלך הוא מוסד פוליטי חשוב ואולם אין לוכל זיקה לעליונים. חלקו השני של החיבור מראה כי חז''ל העדיפו את התפיסה השלישית. עם זאת הם עיצבו את תפקידיו, מעמדו, וסמכויותיו של המלך בדרך מקורית. בחלק זה של החיבור נידונים מקורות הלכתיים מן המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה והתלמודים (הבבלי והירושלמי) הנוגעים לסוגיית המלך. חלקו השלישי של החיבור דן בהתייחסויות למלך במקורות אגדה,ומראה שברבים מהם ניכרת נטייה לשתי התפיסות האחרות בדבר המלכות.
מפרסומי הפקולטה למשפטים.