.בניסן תשמ''ד נפל דבר בחסידות חב''ד: רבי מנחם מענדל שניאורסון, מנהיגה של תנועת חב''ד, תיקן לחסידיו לימוד יומי ב''משנה תורה'' לרמב''ם, ''חוק נתן ולא יעבור''. אף הנשים והקטנים הוכנסו למעגל הלימוד, אם כי בהיקף מצומצם יותר (ספר המצוות). מאז ועד היום, מדי שנה בשנה, מציינים חסידי חב''ד בטקסים חגיגיים את ''סיום הרמב''ם''. שיחות רבות ייחד רמ''מ למשנת הרמב''ם והפליג בשבחו של בן מימון. אך מדוע מצא בו האדמו''ר החסידי דמות מרכזית כל כך? הילכו יחדיו תורה מיסטית וחזון משיחי עם רציונליזם צרוף ומבט ריאלי על המציאות?

ספר זה עוסק ביחסם של הוגי חב''ד לרמב''ם ובפרשנות החב''דית למשנה המימונית. הרמב''ם הוערך על ידי הוגי חב''ד לא רק כפילוסוף וכתלמיד חכם ראשון במעלה, אלא אף כמי שזכה ל''נשמה גבוהה'', ולפיכך יש בדבריו ביטוי לא רק להישגיו השכליים, אלא גם למעין מדרגה ''רוחנית'' העומדת מעל הכישורים האינטלקטואליים. לעתים נתפסו דבריו כשלב מקדים את תורת חב''ד ולעתים כמביעים אותה, כלומר קיבלו פרשנות קבלית-חסידית. הספר מציג מגמה של התפתחות ביחסם של הוגי חב''ד למשנת הרמב''ם. אגב הדיון בזיקתם לרמב''ם, מוארות באור חדש סוגיות חשובות של ההגות החב''דית. מקום נרחב מיוחד להגותו של האדמו''ר האחרון. הספר מברר את השלבים השונים בהתפתחות גישתו של רמ''מ אל משנת הרמב''ם, את פרשנותו ל''משנה תורה'' ואת הסוגיה המשיחית שאף היא מעוגנת אצלו במשנה המימונית. סוגיות יסודיות של מחשבת ישראל נדונות בספר זה והקורא המשכיל ימצא בו עניין.

ספר ראשון בסדרת 'מחשבות' - סדרת מחקרים במחשבת ישראל לזכרו של איזידור פרידמן
עורך הסדרה- פרופ' דב שוורץ