בגיליון זה של 'ביקורת ופרשנות' כונסו שנים-עשר מאמרים, שכל אחד מהם מאיר זווית ייחודית של ספרות הילדים העברית והיהודית במאה העשרים ובראשית המאה העשרים ואחת.

אקולוגיה של ספרות' הוא תחום תיאורטי חדש המבקש להחליף את השיח ההיסטוריוגרפי על 'הרפובליקה הספרותית'.

ספר זה חוקר את הגרוטסקי ותופעות קרובות בשירה (עברית ולועזית) מהמאה ה-11 עד המאה ה-20, באמנויות החזותיות ובאופרה.

הספרות העברית במאה העשרים עסוקה באופן גלוי וסמוי, מודע ובלתי מודע, בעניינים מוסריים. תהפוכות היסטוריות – מלחמות, הגירה, ייסודה של מדינה עצמאית, כינונה של תרבות חדשה-ישנה – כל אלה הזינו את הספרות העברית בחומרים בעלי השלכות מוסריות רחבות, הקוראות למחקר בין-

ספר חלוץ בנושא החוקר את תופעת ההתאבדות בקרב ילדים, במיוחד בגילאים 3 עד 12, על היבטיה השונים. בספר, בירור צורות הביטוי של הנטייה להרס עצמי, גלגוליה השונים, ובירור השאלה מדוע נבחרת צורת התנהגות זו - ההתאבדות - על פני צורות אחרות של אי-הסתגלות.