'דגם הקולנוע האופציונלי'' הנחשף בספר זה לראשונה מאפשר לגבי ברזל להציע צפייה פרשנית-פילוסופית ייחודית בסרטים הנדונים בספר, ובהם ''כוחו של מקרה'' של קישלובסקי, ''דלתות מסתובבות של יואיט ו''ראן לולה ראן'' של טיקוור. המסע במרחבי הדגם ובמשעוליו מזמן לקורא הרפתקה וחוויה פרשנית ופילוסופית מעוררת השראה ומחשבה.
סרטי דגם הקולנוע האופציונלי מתאפיינים ומתייחדים במתכונת מבנית מיוחדת: בכל סרט מופיעות כמה אופציות או חלופות של אותו סיפור עצמו, כולן מיוצגות מנקודת מבט אובייקטיבית אחת והיא נקודת מבטו של מספר או מחולל חיצוני שאיננו דמות נוכחת בסרט, וזאת בניגוד לייצוגים הסובייקטיביים והמעורבים הנוהגים במתכונת המוכרת יותר - ''סרטי רשומון''.
בתוך כך נחשפת זיקה מפתיעה בין הקולנוע והפילוסופיה. בסרטי ''דגם הקולנוע האופציונלי'' הצורה ולאו דווקא התוכן (העלילה, הדמויות והדיאלוגים) היא המקנה לסרטים את הפוטנציאל הפרשני הפילוסופי. האופציונליות המגולמת במבנה הדגם מתבררת כמחוללת משמעות רבת רבדים.
האופציונליות המאפיינת את מבנה הסרטים מתפרשת כאן כמחוללת שאלות בדבר טבעו של העולם ומחולליו האפשריים - אלוהים, הגורל, חוקי הטבע, ואולי המקרה העיוור? וכן בדבר מחולליה האפשריים של משמעות הסרט , האם זהו היוצר? הצופה? ואולי לחילופין, המשמעות קיימת ביצירה עצמה ותפקידנו כצופים הוא לחפש ולזהות אותה? התשובות, תהיינה אשר תהיינה, עומדות כפרדיגמות אופציונליות המעוררות שאלות אתיות באשר לחופש הבחירה והרצון החופשי.

הספר העשרים ושניים בסדרת ''פרשנות ותרבות''

בעריכת פרופ' אבי שגיא

האדם הוא יש מפרש. בני אדם, יחידים וחברות, מנהלים את חייהם תוך פירוש מתמיד של מעשיהם, ערכיהם, עולמם ומכלול פעילותם. מעשה הפרשנות אינו רק נחלתם של חוקרי תרבות, אלא הוא בראש ובראשונה נחלתו של כל אדם הפועל בעולם והמנסה באופן מתמיד לתת פשר למרחבים השונים שבהם הוא פעיל. הפעילות הפרשנית היא אחד ממאפייניו הבולטים של הקיום האנושי. האדם כיצור חושב אינו מסתפק בעשייה, אדרבה, עשייתו מלווה בהסבר או בהבנה של מעשיו. אמנות הפרשנות משוקעת בדרך כלל בפעילות הפרקטית עצמה, והיא איננה מוארת באורה של התודעה וההכרה השיטתית.
ואולם לעתים קרובות נעשית הפרשנות למושא עצמאי, או אז מוסטת תשומת הלב ממרחב הפעילות המעשית אל המרחב התאורטי. מעבר זה מסמן את ראשיתה של העבודה השיטתית המושקעת בפענוח, בניתוח ובתיאור של מרחבי הפעילות האנושיים שבהם מגולמת באופן מובלע פרשנות. העבודה השיטתית הזאת היא עבודתו של התאורטיקן, והיא מציינת את הפיכת הפרשנות המובלעת בפרקטיקה למומנט עצמאי.

סדרת הספרים ''פרשנות ותרבות'' עוסקת במומנטים פרשניים. הספרים שייכללו בה עוסקים במרחב הפרשנות על מכלול היבטיו: פרשנות של טקסטים ספרותיים, פילוסופיים, דתיים ואחרים, פרשנות של תרבויות וחברות. סדרת הספרים כולה מתייחדת בניסיון להציע קריאה פרשנית חדשה ומאתגרת.