ישנן אלפי מילים יווניות בספרות חז''ל. כבר חקרו תופעה זו גדולי הבלשנים וחוקרי התלמוד. שמואל קרויס כתב מילון למילים שאולות מן היוונית והלטינית בספרות חז''ל לפני למעלה ממאה שנה. ואף שהרבה מאוד מן האטימולוגיות שלו אינן נכונות, עדיין ספרו זה מהווה ספר היעץ הטוב ביותר בתחום זה. ואילו כיובל שנים ויותר לאחר מכן, פרופ' שאול ליברמן, מגדולי חוקרי ספרות חז''ל בדורו, כתב מחקרים רבים מופלאים שבהם הוא ביאר קטעים קשים ומילים קשות על פי היוונית ובמידה מועטת יותר הלטינית.
עברו עוד כיובל שנים, ומאז מחקריהם החלוציים של אבות המחקר הללו זכינו למהדורות מדעיות של כמה מספרי חז''ל, עם נוסחאות חדשות ומשופרות. בנוסף לכך, נתגלו אוצרות ארכיאולוגיים עם כתובות מתקופה זו, שיש בהן כדי לזרוע אור על קטעים קשים שבמדרשי חז''ל וספרות ההלכה. עוד נחקרה השפה היוונית כפי שהיא מופיעה בספרות הפפירולוגית, ומתוכה למדים אנו על ניבים והגייתה של היוונית המקומית של אותה תקופה, המכונה ''קויני''.
החיבור הזה מבוסס על הממצאים החדשים הללו והוא כולל בתוכו מאות עיולים לקסיקלים חדשים המעשירים את אוצר המילים השאולות מן השפה היוונית בספרות חז''ל.
מחקר זה מבקש להמשיך את דרכם של הראשונים לזהות מילים קשות ולפענח קשיים בלתי מובנים, וכן לנסות לברר מה היתה מידת ידיעת היוונית בתקופת חז''ל, באילו מקומות בארץ ישראל ידעו ודיברו שפה זו, האם הידיעה הזאת היתה מנת חלקו של רובד מסוים בחברה היהודית, וכיצד נקלטו מילים בודדות שנשתרבבו לתוך השיחה העממית, ולמה הן ולא אחרות.
בסיכום, ספר זה פותר תעלומות מסוימות, ומעלה שאלות נוספות שיהוו אתגר לדורות הבאים.