הספר הוא פרי מחקר של המשנה במסכת הוריות ומקבילותיה בתוספתא ובמדרשי ההלכה, ושל הסוגיות שעליהן, בעיקר בבבלי, ובמידת הצורך בירושלמי

בספר זה קיבץ המחבר את מדרשי ההלכה של האמוראים בתלמוד הבבלי. המדרשים מובאים לפי סדר המקראות, ונוסחם נקבע על פי הגרסאות בכתבי-יד,במקבילות שבתלמודים ועל פי הנוסחים שהיו בידי מפרשי הבבלי. בראש הספר - דיון בלשונם, בצורתם ובסגנונם של המדרשים ובאמוראים בעלי המדר

ספר זה זכה בפרס לספרות תורנית-מדעית של עירית פתח תקוה ע''ש הרב מלכה זצ''ל , רבה הראשי של פתח תקוה. הספר דן בתקנות חז''ל ובגזרותיהם מתקופת הבית השני, שיסודן במגמה להרחיק את ישראל מן הגויים, מדרכיהם ומתרבותם, כגון האיסור על אכילה עםגוי והאיסורים על פתם, על

בספר זה קיבץ המחבר את מדרשי ההלכה של האמוראים בתלמוד הירושלמי. המדרשים מובאים לפי סדר המקראות, ונוסחם נקבע על פי הגרסאות בכתבי-יד,במקבילות שבתלמודים ועל פי הנוסחים שהיו בידי מפרשי הירושלמי. בראש הספר - דיון בלשונם, בצורתם ובסגנונם של המדרשים ובאמוראים בעל

הספר דן במשמעויות הפרשניות וההלכתיות הגנוזות במדרשי ההלכה ועוקב אחרי השתלשלותם של מושגים ומונחים הלכתיים והוראתם בספרות האמוראים. המחבר ז"ל היה מבכירי המורים במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. ערך י"ד גילת

עשרים ושניים הדיונים שבספר עוסקים בהשוואות מפורטות בין משניות שבמסכת "פסח ראשון" (פרקים אה, י) למקבילותיהן שבתוספתא. יש שההשוואה מעלה סימני היכר לראשוניות של המקבילה שבתוספתא לעומת המשנה. בפתח הספר, מבוא כללי על יחסי המשנה והתוספתא.

בקובץ זה, מאמרים של חוקרי לשון ידועי שם הדנים בבעיות בלשניות ולשוניות בעברית המשנאית, והוא רב- ערך לבלשני השפה העברית וללמדני התלמוד כאחד.

תיאור מקיף של קבוצה עלית של חכמים, דיינים וראשי ישיבות (בשנים 200 עד 500 לספירה) שעמדו בראש הציבור היהודי בבבל ואשר חותמם היה ניכר אף בתחומים מדיניים ומנהליים של חיי החברה.

מחקרים הפורצים דרך לההדרת המשנה והתלמודים, שלא זכו עד כה לההדרה מדעית מוסמכת. חשיבות עצומה נודעת על כן למפעלו של המחבר, שבמחקר מדוקדק ומעמיק פילס מסלולים חדשים לההדרה מדעית.