הספר שופך אור חדש על פרשת החוקה ומזמין את הקוראים לחשיבה אחרת על עיצובה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית.

ניתוח של מקצוע עריכת הדין בישראל ובירור בדבר מעמדו מצד אחד, ואחריותו הציבורית והמקצועית מצד השני.

במדינה המודרנית, ובכלל זה בישראל, דוללה השתתפותם של האזרחים בהחלטות השלטוניות במידה ניכרת. החלטות חשובות רבות אינן מתקבלות על ידי נבחרי הציבור, אלא על ידי בעלי תפקידים במערך הממשלתי, מי שמכונים לעתים ''פקידים''.

ספר זה מתמקד במקומן של נשים בשדה המשפט ובהשפעתו של שדה המשפט עליהן בשנות המנדט בארץ ישראל (1948-1918). הספר מציג, ממפה ומתאר לראשונה את החוטים המקשרים ואת המכנים המשותפים של ההתרחשויות המשפטיות הקשורות במעמד האישה בתקופת המנדט. בספר נדונות סוגיות מגוונות:

בשנת 1992 קיבלה הכנסת שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות אדם - חוק יסוד: חופש העיסוק, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - במהלך שזכה לכינוי ''המהפכה החוקתית''. מאז ועד היום אין במדינת ישראל רגע דל. בית המשפט העליון קבע בספיקתו כי חוקי היסוד הניחו תשתית לחוקה המשמשת

ייחודו של קובץ זה שאינו דן בתיאור ובניתוח עולם המשפט בישראל כפי שהנו במציאות בלבד אלא שיש בו ניסיון לא שגרתי, מצד משפטנים ומומחים אחרים, ל?צפות התפתחויות עתידיות שלו ולהציג את העתיד כשלב נוסף של תהליך קיים, אף לשאול "מה רצוי שיהיה" ו"כיצד ניתן לה