הספר הוא פרי מחקר של המשנה במסכת הוריות ומקבילותיה בתוספתא ובמדרשי ההלכה, ושל הסוגיות שעליהן, בעיקר בבבלי, ובמידת הצורך בירושלמי

הספר עוסק בריאליה תלמודית, בתיאור וזיהוי של רהיטים מפנים-הבית הנזכרים במשנה (שולחנות, כיסאות, מיטות, שידה תיבה ומגדל), תוך התמקדות במקומות שבהם ישנם חילוקי דעות בדבר הזיהוי או שהזיהוי המקובל לא תואם להלכה או להקשר שבו מובא הכלי. תמונות רבות של ממצאים אר

הספר ראה אור בשיתוף עם מכללת ליפשיץ המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו והשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז''ל לדורותי

יבנה וחכמיה רשמו פרק מרשים ומיוחד בתולדות עם ישראל. יש בפועלם משום מהפכה שפירותיה ניכרים בעיצוב התורה שבעל-פה בהלכה ובאגדה. הם גם גיבוריהם של סיפורים רבים הפזורים ברחבי הספרות התלמודית. בספר זה מכונסים סיפורים על חכמי יבנה העוסקים בביקור חולים ובניחום

אסופת המאמרים המוגשת בזה כוללת חלק ממאמריו של פרופ' משה בר ז''ל שנתפרסמו בחייו. במחקריו הוא דן בתולדות עם ישראל בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד בארץ ישראל ובבבל. הוא היה מחשובי החוקרים של תקופה זו ותרומתו רבה להבנת התהליכים ההיסטוריים בתקופה הנידונה. הנושא

ספר זה מבוסס על מחקר שמטרתו להוכיח קיומן של יזמה ופעילות שיווקית בחברה היהודית בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. מוצגים בו נושאים הקשורים לפעילות הסחר והכלכלה בארץ ישראל באותה עת, כגון צינורות השיווק, מערכת קביעת ואכיפת המחירים, מקורות האשראי ושיטות ניצולם

ספר זה זכה בפרס לספרות תורנית-מדעית של עירית פתח תקוה ע''ש הרב מלכה זצ''ל , רבה הראשי של פתח תקוה. הספר דן בתקנות חז''ל ובגזרותיהם מתקופת הבית השני, שיסודן במגמה להרחיק את ישראל מן הגויים, מדרכיהם ומתרבותם, כגון האיסור על אכילה עםגוי והאיסורים על פתם, על

עשרים ושניים הדיונים שבספר עוסקים בהשוואות מפורטות בין משניות שבמסכת "פסח ראשון" (פרקים אה, י) למקבילותיהן שבתוספתא. יש שההשוואה מעלה סימני היכר לראשוניות של המקבילה שבתוספתא לעומת המשנה. בפתח הספר, מבוא כללי על יחסי המשנה והתוספתא.

יחסם של התנאים האחרונים ל'משנה הראשונה', היינו למקורות התנאיים הקדומים, שני פנים לו: שימור הלשון המקורית במידת האפשר מחד גיסא, ושימוש בדרכי עיבוד ופרשנות מגוונים מאידך גיסא, לצורך ההתאמה לתפיסות המאוחרות. תמונה משולבת זו עולה באמצעות ניתוח ההלכה