ספר זה חושף את יחסו האמביוולנטי של הרב שניאור זלמן כלפי האינטלקט האנושי, ובכך מציג את חשיבתו באור חדש ולעיתים מפתיע.

הספרות העברית במאה העשרים עסוקה באופן גלוי וסמוי, מודע ובלתי מודע, בעניינים מוסריים. תהפוכות היסטוריות – מלחמות, הגירה, ייסודה של מדינה עצמאית, כינונה של תרבות חדשה-ישנה – כל אלה הזינו את הספרות העברית בחומרים בעלי השלכות מוסריות רחבות, הקוראות למחקר בין-

הספר דן בהתמודדותן של יצירות ספרותיות עם סוגיות הלכתיות שהיוו מוקד לפולמוס שבין הספרות העברית החדשה לרבדיה לבין החסידות והמתנגדות. בספר נבחנות יצירות נבחרות משל החתם סופר, אברהם ליב בנימינזון, יהודה ליב גורדון, שמואל יוסף עגנון וחיים הזז.

ניתוחן של הסאטירות 'קנאת האמת' מאת י''ל מיזס, ושל 'משנת אלישע בן-אבויה', מאת מ''ל ליליינבלום, תוך הבלטת דמויותיהם של הרמב''ם ואלישע בן-אבויה כארכיטיפוסים בסאטירה העברית. הסאטירות מובאות במהדורה מוערת.

ניתוח של 'נזר הדמע' של ר' ישראל מזאמושץ, ושל 'מגילת יוחסין' המיוחסת לר' מנדל לאנדסברג, הרוא?ה, בראשונה, אור בדפוס על-פי כתב-יד.

זכה בפרס לביקורת הספרות ע''ש אברהם קריב ז''ל מטעם עיריית חיפה תשנ''ב. ניתוח יצירותיהם הסאטיריות של טוביה פדר, מאיר ישראל ברסלאו וסופר עלום שם, בהוצאה ביקורתית. (מהן שתיים שרואות לראשונה אור בדפוס.)

דרכי התיאור של "ארץ-ישראל של מטה" בספרות ההשכלה במאה הי"ט, ביצירותיהם של לויזון, מאפו, מיכ"ל ויל"ג, נידונות לראשונה בביקורת הספרות העברית. הספר דן בשאלות - כיצד הצליחו הסופרים להגיע לתיאור ריאליסטי, חרף המרחק הגאוגרפי? והאם אפשר להגדיר קבוצה זו כ