ספר זה חושף את יחסו האמביוולנטי של הרב שניאור זלמן כלפי האינטלקט האנושי, ובכך מציג את חשיבתו באור חדש ולעיתים מפתיע.

כרך זה, שישי בסדרת מחקריו של הפרופ' יהודה פרידלנדר בספרות העברית החדשה במאות השמונה עשרה והתשע-עשרה, עניינו לברר את ייחודו התרבותי-הספרותי של הפולמוס בין רבנים למשכילים בליטא במאה התשע-עשרה כאחד מסוגותיה המאתגרות של ספרות ההשכלה.

ניתוחן של הסאטירות 'קנאת האמת' מאת י''ל מיזס, ושל 'משנת אלישע בן-אבויה', מאת מ''ל ליליינבלום, תוך הבלטת דמויותיהם של הרמב''ם ואלישע בן-אבויה כארכיטיפוסים בסאטירה העברית. הסאטירות מובאות במהדורה מוערת.

ניתוח של 'נזר הדמע' של ר' ישראל מזאמושץ, ושל 'מגילת יוחסין' המיוחסת לר' מנדל לאנדסברג, הרוא?ה, בראשונה, אור בדפוס על-פי כתב-יד.

זכה בפרס לביקורת הספרות ע''ש אברהם קריב ז''ל מטעם עיריית חיפה תשנ''ב. ניתוח יצירותיהם הסאטיריות של טוביה פדר, מאיר ישראל ברסלאו וסופר עלום שם, בהוצאה ביקורתית. (מהן שתיים שרואות לראשונה אור בדפוס.)

דרכי התיאור של "ארץ-ישראל של מטה" בספרות ההשכלה במאה הי"ט, ביצירותיהם של לויזון, מאפו, מיכ"ל ויל"ג, נידונות לראשונה בביקורת הספרות העברית. הספר דן בשאלות - כיצד הצליחו הסופרים להגיע לתיאור ריאליסטי, חרף המרחק הגאוגרפי? והאם אפשר להגדיר קבוצה זו כ