תוכן העניינים

פתח דבר | שני זיכרונות על מוות ובית 9

מבוא | חיי הנצח של המוות: רציונל, סקירת ספרות, מתודולוגיה, אתיקה 15

א. המחקר על מוות ועל נוטים למות מפרספקטיבה חברתית, רפואית ומשפטית 17 ; ב. מיתה, מוות ותפיסת־מוות: גישות פילוסופיות וסוציו־תרבותיות 20 ; ג. על המוות במסורת היהודית 28 ; ד. על המוות בספרות העממית והתיעודית 38 ; ה. סיפור שסופו ידוע מראש: קריאה ספרותית־תרבותית בסיפורת אישית 40 ; ו. אוכלוסיית המחקר 43 ; ז. סוגיות מתודולוגיות 44 ; ח. סוגיות אתיות ושאלת מיצובי בשדה המחקר 48

שער ראשון

על סף המוות: תחושות, מחוות ומסרים של נוטים למות 53

פרק 1 | המוות המפואר ובקשת סליחה מאוחרת על סף הסוף 55

א. תיאורי מותם של יעקב, משה ודוד המלך 58 ; ב. בקשת הסליחה (המאוחרת?) של דוד 66

פרק 2 | בין זיכרון הגוף להתעלות הרוח: הכרת התודה והטוב בצל המוות כהתרחשות שפתית 82

א. ״סיפורים שתופסים אותך״: הכרת תודה, זיכרונות חיוביים ושפה ״גופנית״ בסיפורו של מוריס 84 ; ב. ״להשתוות לבורא עולם״: הכרת תודה ושפה ״רוחנית״ בסיפורה של נעימה 98

פרק 3 | ״הגעגוע עושה את הסיפור״: מיסטיקת הכמיהה על סף המוות 110

א. כמיהת משה להיכנס לארץ ישראל 114 ; ב. כמיהת הלב למעיין אצל רבי נחמן מברסלב בזיקה לתפיסת האבסורד של אלבר קאמי 115 ; ג. ״חיים של כיסופים״: על כמיהותיהם של משה ושל רבי נחמן בריאיון עם הרב פרומן לפני מותו 123 ; ד. הערת ביניים על זיהויה של מיסטיקת הכמיהה בהתמודדותם של נוטים למות עם מותם 131 ; ה. מבעד להחמצה צומחת כמיהה: סיפורה של מרסל 134 ; ו. ״אימא שלי החלום שלה להיות נהגת אוטובוס״: חלומה של דוריס 141 ; ז. כשהמציאות פוגשת את השירה: על בדידות, כמיהה וכימהון בשיחות עם טובה ובשירתה 149

פרק 4 | אהבה של אמת: בין אחֵרוּת להתאחדוּת בסיפורת של נוטים למות 162

א. עזה כמוות אהבה: הקשר בין אהבה ומוות אצל בובר, רוזנצווייג, הרב סולובייצ׳יק ולוינס 163 ; ב. נפלאתה אהבתך: אהבה על שפת המוות ביצירתה הפואטית והתיעודית של יונה וולך 170 ; ג. אשתו כגופו: אהבתם של בני וצילה 178 ; ד. היו לבשר אחד: בנסוע ארונה של צביה בן־יוסף גינור אל המוות 186 ; ה. בין ״בשר אחד״ ל״ה׳ אחד״ בספרות היהודית ובספר ״במזל סרטן, מסע לבלי שוב״ מאת אילנה המרמן ויורגן ניראד 194 ; ו. בה ובתוכה: תשוקה אהבה ומוות בספר ״מחר אני הולכת״ לנינה פינטו־אבקסיס 204 ; ז. סיכום: השיבה הביתה 211

שער שני

אל מול המוות: מקום, זמן ועמדות ביחס למיתה ולמוות 215

פרק 5 | למות בבית: משמעות השבת המוות אל המרחב הביתי 217

א. המרחב המוסדי של המוות המודר(ני) ביצירתן של נשים המלוות את הוריהן למותם 219 ; ב. הערת ביניים על מקומה של הקריאה הסטרוקטורליסטית בעידן פוסט־סטרוקטורליסטי 231 ; ג. ״אתה רואה מה הולך״: על היות־בבית בספרו של בֹעז נוימן ״להיות־בעולם״ ובשיחה עם דוד 232 ; ד. מחשבה ביתית ומחשבה מבייתת כלפי המוות 235 ; ה. המוות במרחב הביתי 251

פרק 6 | מרחבו של האינסוף, נצחו של הזמן: על עולם הזמן של הנוטים למות 269

א. ״בית בזמן״ או ״בית הכלא של הזמן״? 271 ; ב. ארבע דרכי העיצוב של ציר הזמן האופקי ותודעת האינסוף 275 ; ג. הערת ביניים: שני שעונים, שני הווים והשפעתם על עיצוב החיים בתקופת הזִקנה 298 ; ד. הציר האנכי ותודעת הנצח בריאיון עם בֹעז נוימן לפני מותו: השתהות, מגע יד וקשר בין־דורי 301

פרק 7 | ״להסתכל למוות בעיניים [או] להשפיל מבט״: שלוש גישות בהתמודדות עם המוות 318

א. התנגדות למוות 319 ; ב. התגברות על המוות 327 ; ג. קבלת המוות 345

פרק 8 | שלוש דרכי התמודדות עם המוות 378

א. תפיסת המוות כאירוע של מסירה והנחלת ערכים 378 ; ב. הנצחה/הנכחה עצמית באמצעות כתיבה או תיעוד 396 ; ג. ״מת לא מפליץ״: הומור וצחוק לנוכח הגוף המת והמוות 413

שער שלישי

סוף דבר: המוות הדיאלוגי 429

פרק 9 | חיים, מוות ודיאלוג ביצירתם התיעודית של פרנץ רוזנצווייג ומורי שוורץ 431

סיכום | הרהורים על המתודה הדיאלוגית ביחס למוות 449

א. מתחת לסף־המוות: על דיאלקטיקה ודיאלוג, שפה וגוף 451 ; ב. על המתודה הדיאלוגית במחקר 459 ; ג. אני והמוות: על מקומי בשדה המחקר 462

ביבליוגרפיה 465

מפתח 501