0
״קיצה של יהדות גרמניה בפתח״

״קיצה של יהדות גרמניה בפתח״
הרב יוסף צבי קרליבך הי״ד (1942-1883) – סוף עידן
מאיר סיידלר

לחצו כאן - לראיון על הספר בפודקאסט של ד"ר רועי יוזביץ

לחצו לקריאת כתבה על הספר בעיתון "מקור ראשון"

הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד (1942-1883) היה מחשובי הרבנים האורתודוקסים בגרמניה בדור האחרון שלפני השואה ושימש באחרית ימיו כרבהּ הראשי של המבורג. לאחר ליל הבדולח הוא היה למעשה לרב האורתודוקסי האחרון שכיהן בגרמניה הנאצית, עד גירושו ל"מזרח" והירצחו. אישיותו ודמותו התבלטו בפועלו הציבורי, בהגותו, וכן בהתמודדותו כרב וכמנהיג ציבור עם התקופה הנוראה ביותר בתולדות העם היהודי.

דמותו של הרב קרליבך מייצגת במידה רבה את הדור האחרון של היהדות האורתודוקסית בגרמניה, בפרט את השכבה הרבנית האינטלקטואלית שצמחה שם. דור זה של רבנים פעל בסיומו של תהליך שנמשך יותר ממאה וחמישים שנים , מאז ימי משה מנדלסון (1786-1729) ורש"ר הירש (1888-1800) - ופיתח גישה המגשרת בין התרבות האירופית לבין היהדות הלמדנית והעממית של מזרח אירופה השכנה. גם הרב קרליבך היה שותף למפעל תרבותי מגשר זה - בפועלו, בהגותו ובהנהגת צאן מרעיתו. ספר זה - שהוא במידה רבה בעל אופי השוואתי - הוא עוד נדבך בחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית של יהדות גרמניה בדורות האחרונים, עם דגש מיוחד, שמתבקש מאליו, על תקופת השלטון הנאצי.

האופן שבו התמודד הרב קרליבך עם מאורעות תקופתו מבטא לא רק את אישיותו המורכבת והייחודית, אלא גם שופך אור על מעורבותם האינטלקטואלית והרגשית העמוקה של רבני גרמניה, רובם ככולם, בתרבות שהולידה את המפלצת שלבסוף החריבה את קהילותיהם. על כן סיפורו של הרב קרליבך על היבטיו השונים , בפרט הפן האינטלקטואלי - מהווה מקרה בוחן המנהיר תקופה שלמה ואת הנפשות שפעלו בה.

ד"ר מאיר סיידלר הוא מרצה בכיר לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת אריאל ומלמד בבית הספר ללימודי יסוד ביהדות באוניברסיטת בר־אילן. תחום התמחותו המובהק הוא היהדות האורתודוקסית המודרנית, בפרט יהדות גרמניה.

מק"ט:  110-20336 ISBN:  978-965-226-636-1 שפה:  עברית מספר עמודים:  224 משקל:  500 גרם גודל:  17X24 ס"מ תאריך:   12/2022 מוציא לאור:  הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

תוכן העניינים

פתח דבר מאת יעקב קולר 7

מבוא 11

פרק א: הרב יוסף צבי קרליבך על רקע תקופתו 15

1. יהדות גרמניה בעידן המודרני – רקע היסטורי ותרבותי קצר 15

א. ייחודה של יהדות גרמניה 15

ב. יהדות אורתודוקסית מהי 16

ג. מפעלו התרבותי והקהילתי של הרש״ר הירש 18

2. הרב יוסף צבי קרליבך 21

א. קורות חייו 21

ב. פרופיל רבני 28

ג. עמדתו של קרליבך אל מול הרפורמים 31

ד. כתבי קרליבך 35

ה. אישיותו 37

פרק ב: הפרופיל האינטלקטואלי של קרליבך 41

1. דת ומדע – ההתמודדות עם ביקורת המקרא 42

א. התנ״ך 44

ב. ביקורת המקרא כאויב היהדות 47

ג. ביקורת הנחות היסוד והמתודה של ביקורת המקרא 51

ד. דברי הערכה 59

2. דת ומדע – ההתמודדות עם מדעי הטבע 60

א. בריאת העולם 60

ב. הנס 63

3. חירות 68
4. הארכיטקטורה של בית הכנסת 72

א. הצעת משרת הרבנות בברלין 73

ב. המאמר ״הארכיטקטורה של בית הכנסת״ 75

פרק ג: יחסו לארץ ישראל ולציונות 82

1. שהותו של קרליבך הצעיר בארץ ישראל כחוויה מכוננת 82
2. הקשר של קרליבך לארץ ישראל ולציונות במלחמת העולם הראשונה ואחריה 86
3. שיקולים תיאולוגיים בגיבוש עמדתו של קרליבך כלפי הציונות 90
4. בנבכי הפוליטיקה היהודית־אורתודוקסית 95
5. אל מול ״הפרינציפ הפרנקפורטאי״ 97

א. הרקע 97

ב. קרליבך וברויאר 100

6. חכמה בגויים תאמין – קרליבך ומֶקאוֹלי 108
7. קרליבך והרב ריינס 111
8. גישתו המעשית של קרליבך כפועל יוצא של תפיסתו 113

פרק ד: ״הייתי לגרמנופיל נלהב״ – בעקבות החטא הקדמון של יהדות גרמניה 115

פרק ה: התקופה הנאצית 134

1. העובדות ההיסטוריות והמצב התודעתי של יהודי גרמניה 135
2. ניסיון ההכלה: תגובת היהדות האורתודוקסית בגרמניה ותגובתו של קרליבך 139
3. ״פריחת החיים היהודיים״ בגרמניה הנאצית 143
4. מעֵבֶר להכלה – כתיבתו של קרליבך בין תעוזה לנימה של הערצה 144
5. תשובה תיאולוגית על הסבל 147
6. אפולוגטיקה אל מול הסכנה 151
7. בראש מורם 153
8. חישוב מסלול מחדש בעקבות ליל הבדולח: ״קיצה של יהדות גרמניה בפתח״ 156
9. ״בקומה השנייה של המקדש הטובע עדיין אפשר לשמוח״ 162
10 . קידוש השם 166
מאמר ״דמעת האלוהים״ (19 בספטמבר 1935) 167

דברי סיכום 171

נספח: ״השיעור העממי הטוב״ 176

ביבליוגרפיה 189

מפתחות 205

ספרים דומים