0
עיר עתיקה חדשה

עיר עתיקה חדשה
שימור והתחדשות ברובע היהודי בירושלים
ברכה סליי, רות קרק

עשור השנים שלאחר מלחמת ששת הימים היה תקופת עיצוב מכרעת בבנייה מחדש של הרובע היהודי ההרוס בירושלים. ספר זה בוחן לעומק את תהליכי התכנון, השיקום והשימור של ראשית שיקומו של הרובע ואת תהליכי קבלת ההחלטות (הסותרות לעתים) שבבסיסם. הספר דן בחלקם של המורשת, הזהויות, הערכים והנרטיבים המגוונים של העיר העתיקה והרובע היהודי שבבסיס קבלת ההחלטות, וביישום של כל אלה על ידי גופים ממשלתיים, עירוניים, ציבוריים, קהילתיים ופרטיים. על בסיס מקורות ראשוניים וראיונות רבים, נבדקים האפיונים הגיאוגרפיים, התרבותיים והחברתיים שהשפיעו על בנייתו מחדש של הרובע. מעבר לדיון עומק במקומה של המורשת והתפתחותה עד לימינו, נידון גם מקומו של הרובע היהודי בתוך מרחב העיר העתיקה והשינויים שחלו בשני תחומים אלו בעשורים האחרונים, תוך שימת דגש על הגישות המתחדשות לשימור הקיימות בהווה.

ברכה סליי היא מוסמכת המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקרת, מדריכה, מתעדת, כותבת ומתרגמת העוסקת במרחב ירושלים שבין החומות (בו היא גרה משנת תשל"ז). עיסוקיה האקדמיים והחברתיים במרחב, באנשים, ובתקופות השונות הולידו בה ידע וקשר אמיץ למקום, המתבטאים בספריה ומאמריה. זכתה באות יקירת ירושלים לשנת תשפ"ג.

רות קרק היא פרופסורית מן המניין במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. כתבה 27 ספרים ומעל ל־200 מאמרים על ירושלים, ארץ ישראל והמזרח התיכון בעת החדשה. קרק היא יקירת ירושלים, זוכת פרס הרצל, וכלת פרס האגודה הגיאוגרפית הישראלית.

מק"ט:  110-20347 ISBN:  978-965-226-642-2 שפה:  עברית מספר עמודים:  206 משקל:  400 גרם גודל:  17X24 ס"מ תאריך:   05/2023 מוציא לאור:  הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

תוכן העניינים

רשימת מפות ותכניות 11

רשימת איורים 12

הקדמה 15

מבוא 18

מה היא מורשת? 18
שימושי המורשת: כלפי פנים וכלפי חוץ 18
מעלייה לרגל לתיירות מורשת 19
מורשת ושימור: התפתחות ופרקטיקום 20
נרטיבים סותרים, מורשת של “האחר״ 21
הרס מורשת 22

פרק 1: שימור ומורשת בארץ ישראל 25

שימור מורשת בתקופת המנדט 25

שימור של מורשת בנויה ותיירות בעיר החצויה: תש״ח-תשכ״ז 32

שימור ופיתוח של ערים מעורבות וערים עתיקות במדינת ישראל 36

איחוד ירושלים ב־ 1967 (תשכ״ז) 39

פרק 2: תכנון העיר המאוחדת: מערכת התכנון המקומית והארצית 43

מי מתכנן מה? 43
תכנית האב של ירושלים (1971-1964) 52
תכנית המתאר המקומית עמ/9 (1976-1967) 53
הגופים המעורבים בתכנון אזור מזרח ירושלים משנת 1967 ואילך 56
ועדת ירושלים (The Jerusalem Committee) 59 
העיר בתוך החומות והעיר החדשה 61

פרק 3: ראשית שיקומו של הרובע היהודי כמרחב בפני עצמו 62

מורשת במלחמה 62
קביעת שטחו של הרובע היהודי, הפקעתו וראשית תכנונו 65
ייסוד החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע״מ (“החברה״) ופעילותה 70
התייחסות לערכי שימור בתכנון שיקום הרובע 73
תכנית המתאר, מערכת הרחובות, שטחים פתוחים, מפלסים ושמות הרחובות 74
פינוי האוכלוסייה המקומית ופיצויה 77
ליקויים ומשברים בתפקוד “החברה״ 80

פרק 4: היבטים חברתיים ומרחביים באכלוס הרובע היהודי 85

אכלוס הרובע היהודי על ידי “החברה״ 85
איכות החיים ברובע היהודי 88
גורמים מוסדיים מול גורמים פרטיים 91
הקמת מוסדות בעלי פנימיות 93

פרק 5: פיתוח המסחר, המקומות הקדושים ואתרי התיירות והמורשת 106

צירים נבדלים לתפקודים השונים: מגורים, תיירות ומסחר 106
החפירות הארכיאולוגיות ושילובן בתוך ציר התיירות: ערך חדש ובלתי צפוי 110
שיקום מקומות קדושים לאחר הריסתם במלחמה: מדיניות ויישום 117
מוסדות תרבות וחינוך ושירותי תיירות 128

פרק 6: מקרי מבחן בשימור ערכי מורשת היסטורית, דתית וארכיאולוגית 138

מקרה ראשון: כיכר בתי מחסה 138
מקרה שני: “החכורה״ הספרדית ומוסדותיה 143
מקרה שלישי: השימור והפיתוח של הקרדו 146
מקרה רביעי: פרשת שיקום "החורבה" 148

פרק 7: הרובע היהודי בתוך מרחב העיר העתיקה 158

הרובע היהודי ויחסו לכותל המערבי 158
הכותל המערבי לכל אורכו 159
הכותל הקטן 161
בין הרובע היהודי לרובע המוסלמי 164
הווקף כמשחק תפקיד חשוב בשימור העיר העתיקה 167

פרק 8: התחדשות העיר העתיקה היום 173

מגמות דמוגרפיות 173
שכונות “העוטף“ היהודיות 174
הפיתוח התיירותי 175
היחסים עם הרשויות ושיתוף הציבור 177

סיום 181

מקורות 186

מפתח 196

ספרים דומים