0
חיבור ההכרעות לרבנו יעקב בן מאיר תם

חיבור ההכרעות לרבנו יעקב בן מאיר תם
למלחמת הלשון בין מנחם בן סרוק לדונש בן לברט
גדליה לסר

מהדורה מדעית מבוארת

עם חילופי נוסחאות, מראי מקומות, ציטוטים ממחברת מנחם, השגות דונש ומבוא נרחב

במאה העשירית ניטש בספרד היהודית ויכוח חריף ומוחצן בין שניים מבעלי הלשון הראשונים - מנחם בן סרוק ודונש בן לברט. הוויכוח המר, שהיה גם בעל השלכות פרשניות למקרא, גלש והגיע עד כדי האשמתו של מנחם בקָ רָ אוּת. לאחר כמאתיים שנה מפרוץ הוויכוח נזעק רבנו תם הצרפתי, הענק התלמודי, להכריע בין הניצים בסוגיות של לשון. לדבריו, חובתו היא לתקן את העוול המתמשך שנגרם למנחם הן על ידי דונש בתשובותיו השגויות על 'מחברת מנחם', הן על ידי חכמים שבמשך הדורות לא התייצבו לצידו של מנחם. הכרעותיו של רבנו תם מקובצות בחיבור שקיבל את השם 'הכרעות רבנו תם', והן נוטות באופן מובהק לצידו של מנחם. החיבור חושף, בין היתר, את שיטת השורש הייחודית של רבנו תם שטרם אובחנה כראוי במחקר, את שיטתו בנושאים שונים בתורת הלשון ואת דרכו בפירוש המקרא. על אף היות רבנו תם בן המאה השתים־עשרה, אין הוא מכיר את תורת השורש השלָ שי של הפועל העברי, כפי שזיהה אותו יהודה חיוג' בסוף המאה העשירית.

לראשונה, מקובצים בכרך אחד כל מרכיביו של הנושא: ציטוטים רלבנטיים מ'מחברת מנחם', תשובותיו של דונש על מנחם, מהדורה מדעית מוערת ומבוארת של חיבור ההכרעות עם מנגנון חילוף נוסחאות על פי ארבעה כתבי־יד המוכרים כיום ופירוש צמוד המבאר את לשונו הסתומה והחידתית של רבנו תם. למהדורה הוקדם מבוא נרחב הבוחן, בין היתר, את דרכו הפרשנית והלשונית של רבנו תם.

ד"ר גדליה לסר הוא בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות מהטכניון בחיפה, ובעל תואר שני ושלישי בתנ"ך מאוניברסיטת בר־אילן.

לצפייה דיגיטלית כותר

מק"ט:  110-20356 ISBN:  978-965-226-640-8 שפה:  עברית מספר עמודים:  750 משקל:  1450 גרם גודל:  17X24 ס"מ תאריך:   12/2023 מוציא לאור:  הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

תוכן העניינים

פתח דבר 15

א. מבוא

הקדמה 19

רבנו תם וחיבור ההכרעות 19

מאפייני חיבור ההכרעות 22

המהדורה הביקורתית המבוארת 23

המבוא 24

ה'פָּעַל': חידושו של רבנו תם בתורת השורש 28

שיר ההקדמה לחיבור ההכרעות 29

שימוש והתמצאות במהדורה ובמבוא 30

פרק א: ספרות המחקר ומלאכת חיבור ההכרעות 31

זיהויו של כותב חיבור ההכרעות 31

סקירת ספרות המחקר על ויכוח מנחם-דונש ועל חיבור ההכרעות 34

כתבי־יד 35

מקורות ראשוניים בדפוס הקשורים לוויכוח מנחם-דונש ולהכרעות רבנו תם 38

יתרון המהדורה הביקורתית של חיבור ההכרעות על מהדורת פיליפאווסקי 40

מספר קטעי הדיון של דונש ורבנו תם וסדרם בכתבי־היד ובמהדורות המודפסות 42

הקשר בין מבנה החיבור של רבנו תם למבנה החיבור של דונש 47

פרק ב: כללים פרשניים 49
סמנטיקה 49

א. השיקול הסמנטי מול השיקול המורפולוגי 49 ; ב. השיקול הסמנטי מול השיקול הרעיוני 50 ; ג. זהות סמנטית בין צורות קרובות 51 ; ד. השפעת ההקשר הענייני על משמעות השורש 51 ; ה. דמיון מורפולוגי בין 'פָּעַל'ים 52 ; ו. הגבלת תחום המשמעות של השורש 53 ; ז. מטפורות וצירופים נושאי משמעות קבועה 53 ; ח. הימנעות משורש יחידאי או מפירוש יחידאי 54

תחביר 55

א. פעלים הזוקקים מילות ואותיות יחס קבועות 55 ; ב. אותיות יחס המשנות משמעות 56 ; ג. שני מושאים לנשוא אחד 57 ; ד. מקראות חסרים 57 ; ה. חילופי משמעות בין בנייני הפועל 58 ; ו. גרירה של סופית הריבוי 59 ; ז. ריבוי משמעים לאותיות היחס 60 ; ח. 'כי' משמש בלשון אלא 60 ; ט. הסגנון המקראי 61

תקבולת 62

א. הרצף הכרונולוגי 64 ; ב. תחום התקבולת 64 ; ג. תחביר 65 ; ד. זוגות של מילים קבועות 65

סיפורים זהים 65

א. פרשנות הדדית 66 ; ב. פרטים זהים ופרטים עלומים 67

הקשר ענייני 67

א. סוף פסוק המלמד על תחילתו 67 ; ב. תחילת פסוק המלמדת על סופו 68 ; ג. ויגיד עליהם רֵעם 68 ; ד. שורשים יחידאיים 69

פשוטו של מקרא 69
פרק ג: שיטות פירוש למילה הבודדת 71
פירוש על פי השורש 71

א. עדיפות למשמעות אחת 71 ; ב. כללי מורפולוגיה ותיאולוגיה בזיהוי השורש 73

פירוש על פי ההקשר הענייני 74

א. איכות האסמכתא המקראית 75 ; ב. אי־התאמה לניקוד ולהטעמה 75 ; ג. אי־התאמה לדקדוק הלשון 76 ; ד. סטייה מהמשמעות המקובלת של השורש 76 ; ה. זיהוי מורפולוגי על פי הקשר ענייני 77 ; ו. השתלבות בפסקה המורחבת 77 ; ז. הפירוש הכפול 78 ; ח. שלילת הפירוש האחר 79

פירוש על פי שיכול אותיות 79

א. עדיפות לשיכול אותיות על הקשר ענייני ועל משמעות השורש 80 ; ב. עדיפות לתקבולת על שיכול אותיות 80 ; ג. עדיפות להקשר ענייני על שיכול אותיות 81 ; ד. שיכול אותיות כאסמכתא משנית 81 ; ה. שיכול אותיות סתום 82

פירוש על פי חילוף בין עיצורים 82
פירוש על פי תורת הלשון 83

א. מורפולוגיה 84 ; ב. השוואת משקלים 85 ; ג. חילוף בין אותיות יחס 85 ; ד. מילת יחס מוצרכת 86 ; ה. תחביר 87 ; ו. חילופי זמנים 87 ; ז. סמנטיקה 88

פירוש על פי הֶלחם 88
פירוש על פי שורשים בעלי משמעות והיפוכה 89
פירוש על פי מבנה ספרותי 90
פירוש על פי דמיון בין מצבים 91
פרק ד: מאפיינים פרשניים ייחודיים 94
חשיפת אישים ואירועים היסטוריים 94

א. אירוע לאומי עתידי 94 ; ב. אירוע לאומי מהעבר 96 ; ג. אירוע אישי מהעבר 97 ; ד. דמות היסטורית 98 ; ה. שלילת קשר היסטורי 98

פרשנות מקורית חריגה 98

א. הקשר ענייני 99 ; ב. מורפולוגיה 100 ; ג. סמנטיקה 101 ; ד. עריכת ספרי מקרא 103

פרשנות נסמכת לוגיקה 104

א. לוגיקה נסמכת מקרא 104 ; ב. לוגיקה נסמכת מורפולוגיה 106 ; ג. לוגיקה נסמכת ריאליה 106 ; ד. לוגיקה נסמכת לשון משנה 108 ; ה. דפוס השקלא וטריא התלמודי 108

רב־משמעיות של הביטוי המקראי 109

א. עדיפות לפירוש ענייני 109 ; ב. אימוץ פרשנות דחוקה של מנחם 110

הימנעות מהפירוש הפשוט 111
פרשנות נתמכת ריאליה 113

א. חיי יומיום 113 ; ב. סביבה 114 ; ג. מזון 114 ; ד. טבע האדם 114 ; ה. עולם החי 115 ; ו. עולם הצומח 115 ; ז. טכנולוגיה 115 ; ח. תכשיטנות 116 ; ט. העולם המדיני 116

אטימולוגיה 116

א. אטימולוגיה אגב גררא 116 ; ב. אטימולוגיה פרשנית 117 ; ג. זיהוי אטימולוגיה אצל מנחם 118

פרק ה: לשונות אחרות: לשון המשנה, ארמית לסוגיה, ערבית 120
לשון המשנה 120

א. הימנעות מאסמכתא מלשון משנה 121 ; ב. לשון המשנה כאסמכתא משנית 123 ; ג. לשון המשנה כאסמכתא משלימה 124 ; ד. לשון המשנה כאסמכתא יחידה 125

הארמית של תרגומי המקרא: אונקלוס, יונתן, המיוחס ליונתן, הכתובים 126

א. הימנעות מאסמכתא ארמית 126 ; ב. שימוש באסמכתא ארמית 128

הארמית המקראית 130
הערבית 132

א. שלילה עקרונית של שימוש בערבית 133 ; ב. שלילה עניינית של פירוש על פי הערבית 134 ; ג. הסכמה עם פירוש על פי הערבית 135

פרק ו: מקורותיו של רבנו תם 136
חז"ל 136

א. משנה ותוספתא 137 ; ב. תלמוד בבלי 137 ; ג. הלכה ומדרשי הלכה 138 ; ד. מדרשי אגדה 140

תרגומים ארמיים 141

א. תרגום אונקלוס 141 ; ב. תרגום יונתן 142 ; ג. תרגום הכתובים 143

בעלי הניקוד ובעלי הטעמים 144

א. בעלי הניקוד 144 ; ב. בעלי הטעמים 146

בעלי המסורה 147

א. המסורה ככלי פרשני 147 ; ב. יחס רבנו תם למסורה 149

חיבורים של אחרים 151

א. חיבורים בלתי מוכרים 151 ; ב. ר' סעדיה גאון 152 ; ג. מחברת מנחם 153 ; ד. ר' שמעון בן יצחק ממגנצא 154 ; ה. רש"י 154 ; ו. רשב"ם 157

פרק ז: מגמת החיבור, מאפייני הדיון, תרבות הוויכוח 160
מגמת החיבור 160

א. נטייה פרשנית מובהקת לצד מנחם 160 ; ב. תקיפת פירושי דונש כמטרה 163 ; ג. הצהרות רמוזות והצהרות מפורשות על מגמת החיבור 165 ; ד. מצג סטטיסטי 167

מאפייני הדיון 169
הכרעה כדונש והסתייגות בצידה 170

א. ניסיון דחוק ליישב את שיטת מנחם 170 ; ב. תוספת חידוש של רבנו תם לעמדת דונש 171 ; ג. פירוש כדונש ללא אזכור שמו 173

הצעת פשרה בין מנחם לדונש 173
התחמקות מדיון שאינו פרשני בעמדה נחותה של מנחם 175
הצדקת דונש על ידי אמירה קצרה במיוחד 177
הפרכה מבוססת לפירושי דונש 178
סטיות מהקו המגמתי: ביקורת על מנחם 179

א. שימוש בלשון ביקורתית כלפי מנחם 179 ; ב. ביקורת על מנחם בעניינים שאינם קשורים לוויכוח הישיר שבין מנחם לדונש 181 ; ג. הסתייגותו של רבנו תם מפירושי דונש ומנחם גם יחד 183 ; ד. התלבטות בין עמדות מנחם ודונש 184 ; ה. ביקורת מהותית על מנחם 184

תרבות הוויכוח 185
יחס רבנו תם למנחם 186

א. שיר ושבח אישי 186 ; ב. שימוש בלשון מכבדת 186 ; ג. אזכור מנחם בגוף שלישי 187

יחס רבנו תם לדונש 188

א. ביקורת 188 ; ב. תוארי כבוד ולשונות כיבוד 192

יחס רבנו תם לתדמיתו 193

א. הצהרה על לימוד עצמי ולא על לימוד מאחרים 194 ; ב. התעלמות ממקור הפירוש 194 ; ג. אי־הסכמה מוצהרת עם רש"י 195 ; ד. מיצוב עצמי בדרגת מנחם 195 ; ה. שבח עצמי 195 ; ו. סגנון שופע ביטחון עצמי 196 ; ז. תוספת חידוש כביכול ללא ערך מוסף לדיון 197

פרק ח: השפעת מגמת החיבור על הדיון הפרשני 198
טיעונים פרשניים הניתנים להפרכה 198

א. סמנטיקה 199 ; ב. מורפולוגיה 200 ; ג. הקשר ענייני 202 ; ד. תקבולת 203 ; ה. תחביר 203 ; ו. לקסיקוגרפיה 204

כללים שאינם כוללים 206

א. בנייני הפועל 206 ; ב. תחביר 208 ; ג. סמנטיקה 208 ; ד. כללים פרשניים 209

פרשנות תמוהה 210

א. סמנטיקה 210 ; ב. תורת ההגה 211 ; ג. לקסיקוגרפיה 212

פרשנות גמישה תואמת מטרה 212
פרק ט: ענייני הגות 214
תכונות האל 214
אמונה תמימה באל 215
מעמד האדם ורוחו 216
הבחירה החופשית 217
מסורת יהודית 218
הפולמוס האנטי־נוצרי 219
פרק י: דרכי הבעה, מתודת כתיבה, לקסיקוגרפיה 222
דרכי הבעה: לשון וסגנון 222
מילים, צירופים, משפטים 222

א. דו־משמעות 222 ; ב. יצירת מילה חדשה 223 ; ג. שימוש בלשון בלתי מקובלת 223 ; ד. פרפרזה על ביטוי מקראי 223 ; ה. פרפרזה על ביטוי מלשון חז"ל 224 ; ו. שימוש בשורש אחד במילים רצופות 224 ; ז. תיבות רצופות חרוזות במשקל זהה 224 ; ח. ניסוח חריג למבעים פשוטים 224

מונחים פרשניים 225

א. ביקורת על הפירוש האחר 225 ; ב. הסכמה עם הפירוש האחר 225 ; ג. מסורה 226 ; ד. דקדוק הלשון 226 ; ה. ביאור פסוקי מקרא 226

שימוש חריג במונח מקובל 226

א. שפה מדוברת 227 ; ב. מקרא ומסורת 227 ; ג. מונחים דקדוקיים 227

סגנון 228

א. לשון גבוהה 228 ; ב. סגנון פרשני ימי הביניים 228 ; ג. סגנונו של מנחם 229 ; ד. סגנון הפייטנים 230 ; ה. והלועזות ילעזוהו 230

דרכי הבעה: קישוטים ספרותיים 230
שיר מקדים לדיון 230
חריזה משולבת בדיון 232
חריזה מסיימת דיון 232
שיבוץ לשון המקרא 232

א. שיח שוטף 233 ; ב. עקיצת דונש 233 ; ג. שבח למנחם 234 ; ד. עידוד עצמי 234 ; ה. אזכור חיובי של השם יעקב 234 ; ו. כללי לשון 234

שיבוץ לשון חז"ל 234
מתודת כתיבה 235
מבנה הדיון 235

א. פירוש לאחר דחיית הפירוש האחר 236 ; ב. פירוש לפני דחיית הפירוש האחר 236 ; ג. ההסבר הכפול 236

שימוש בפירושים שנידונו 236

א. הפניה לסעיף אחר 237 ; ב. שימוש במונח שכבר פורש 237

דיון משני אגב גררא 237

א. פירוש פסוקים 238 ; ב. דיונים כלליים 238

דוגמאות תיאורטיות 239
לקסיקוגרפיה 240
תנאים לאיחוד לקסיקוגרפי 241

א. העדפת קרבה סמנטית למרות ריחוק מורפולוגי 241 ; ב. קיבוץ משמעים דומים 241 ; ג. מכסה מינימלית למחלקה 242 ; ד. הרחבת פתרון המקראות 243 ; ה. שיקול תיאולוגי 243

תנאים להפרדה לקסיקוגרפית 244

א. הבדל סמנטי 244 ; ב. מטפורה 244 ; ג. תנאי הפרדה שונים 245

פרק יא: הפָּעַל: חידושו של רבנו תם בתורת השורש 247
תולדות המחקר על שיטת השורש של רבנו תם 247
רבנו תם מקבל את שיטתו של מנחם בקביעת השורש 248
פָּעַל של שלב המעבר 249
תורת הפָּעַל בלשון רבנו תם 252
הערות שונות לעניין הפָּעַל בלשון רבנו תם 253
הערות למאמרו של אלדר 254
סיכום 257
פרק יב: ענייני דקדוק הלשון 258
מונחי לשון 258
נושאים מתורת ההגה 264
הדגש 264

א. דגש משלים עקב הידמות 264 ; ב. דגש משלים עקב התלכדות 264 ; ג. דגש משלים אחרי אותיות מש"ה 265 ; ד. דגש תבניתי 265 ; ה. דגש קל 265 ; ו. תשלום דגש 266

אותיות נוספות (טפלות) 266

א. אותיות נוספות הנהגות 266 ; ב. אותיות נוספות שאינן נהגות 267

אותיות חסרות 267
אותיות, מלכים ומשרתים 268
כללי ניקוד שונים 268

א. ה"א התמיהה וה"א הידיעה 268 ; ב. האות הדגושה בגזרת הכפולים 268 ; ג. הבדלים בניקוד בין השם לפועל 269 ; ד. חילופי חולם / שורוק 269 ; ה. חילופים בין וי"ו עיצורית לווי"ו שהיא אם קריאה 269 ; ו. ניקוד המבנה הסגולי בהשפעת ח, ע 270 ; ז. ניקוד מבנה סגולי שתנועתו הראשונה o ובו אות גרונית 270 ; ח. ניקוד פועל עם כינוי חבור כאשר עי"ן הפועל או למ"ד הפועל גרונית 270

נושאים מתורת הצורות 271
גזרות הפועל 271

א. נחי ע"ו (1) 271 ; ב. נחי ע"ו (2) 271 ; ג. נחי ל"ה 271 ; ד. חסרי פ"נ 272 ; ה. נחי פ"י (1) 273 ; ו. נחי פ"י (2) 274 ; ז. נחי פ"י עם נחי ל"ה 274 ; ח. חסרי פ"נ עם נחי ל"ה 274 ; ט. כפולים 274 ; י. נחי ע"ו נפעל 274 ; יא. נחי ע"ו פיעל 275 ; יב. שלמים 275 ; יג. מרובעים 275 ; יד. נחי פ"א 276

ענייני שורש שונים 276

א. שורש בן שתי אותיות (שְׁנִיִי) 276 ; ב. שורש מחומש 278 ; ג. מעמדה של האל"ף 278 ; ד. אותיות שורש הנספחות לשורש 279 ; ה. סמנטיקה 280

הבניין הקל והבניינים הכבדים 281
הערות שונות על בנייני הפועל 282
שם עצם 283

א. שם עצם הנגזר מפועל 283 ; ב. פועל הנגזר משם עצם 285 ; ג. צורות סמיכות 285

השוואת משקלים 286
נושאים מתחום התחביר 287

א. אות וירטואלית 287 ; ב. אות טפלה (יתרה) 287 ; ג. אותיות ומילות יחס, מיליות 289 ; ד. אותיות ומילים מוצרכות 289 ; ה. מושא כפול 290 ; ו. סמיכות 290 ; ז. ה"א התמיהה 290 ; ח. זכר ונקבה 291 ; ט. יחיד ורבים 291

חתימה 292

ב. מהדורה מדעית מבוארת עם חילופי נוסחאות, ציטוטים ממחברת מנחם והשגות דונש

מבוא למהדורה 295

מקרא 295 ; הערות למנגנון ביקורת הטקסט 295

תוכן עניינים לסעיפי המהדורה ולסעיפי מהדורת פיליפאווסקי 296
שיר ההקדמה לחיבור ההכרעות 301

כתבי־היד 301 ; מבנה ותוכן 301 ; שיר ההקדמה 303

סעיפים 1– 314 160
שיר סיכום לחיבור ההכרעות 693
ביבליוגרפיה 698
מפתחות למהדורת רבנו תם ולפירושיה 719