אם רוצים להבין את זרמי העומק של הקונפליקט הפנים־יהודי בישראל, שלאורך השנים כונה בשמות שונים - ישראל הראשונה והשנייה, יחסי מרכז-פריפריה, יחסי מזרחים-אשכנזים, ובשנים האחרונות שוב דובר בשיח הציבורי על ישראל הראשונה והשנייה, צריך להבין לעומק את טיב היחסים בין עיירות הפיתוח לקיבוצים השכנים להן. ספר זה מתעמק ביחסים בין שדרות וקיבוצי המועצה האזורית שער־הנגב, החל משנות החמישים, יחסים שראו עליות ומורדות במהלך השנים. יחסים אלו החלו עם הקמת המועצה האזורית שער הנגב בשנת 1950 והקמת מעברת גבים-דורות בשנת 1951 , העלייה הגדולה של יהודי ארצות האסלאם בתחילת שנות החמישים ומדיניות פיזור האוכלוסין, בעיקר לעיירות פיתוח. מחקר זה חוקר את היחסים בין עיירות פיתוח וקיבוצים לאורך שבעה עשורים דרך מקרה הבוחן של שדרות-שער־הנגב ועומד על התפיסות החברתיות והפוליטיות השונות מאוד של שני הצדדים לצד העוינות ההדדית. משמעותו של מחקר זה להבנת המציאות הישראלית קיבלה משנה תוקף לאחר הטבח של השבעה באוקטובר 2023 בשדרות ובמועצה האזורית שער הנגב, שהם חלק מעוטף ישראל (עזה).

ד"ר מוטי גיגי, יליד שדרות, הוא סוציולוג. מרצה בכיר במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. ערך (עם סיגל נגר־רון ותמי רזי) את הספר "מגוונים את מגדל השן: דור ראשון להשכלה אקדמית - כותבים" (2022). מאמרו (עם פרופ' ארז צפדיה) "Frontieriphery: An Anti-positivist Ontological Approach to Intersectional Investigation" ראה אור בכתב העת Ethnopolitics (2023).