ספר זה מבקש לשרטט את חלקי תמונת ׳הסובייקט הכותב׳ של ש"י עגנון אשר כל אחד מהם נולד מן הדמיון הסכולסטי האגור בספריית התודעה גדולת הממדים שלו.

הספר זכה בפרס - ס. יזהר - 2017. פרקי הספר הם מקטעי מחשבה על מה שאינו בדיוני ואינו מומצא, והוא שקוע בקרקעית הכרוניקה המיתולוגית שברא עגנון ככתב זיכרון לקהילה היהודית ובעיקר לטקסטים הנעלמים שלה.

מרכזיותה של הקבלה ביצירת עגנון נבחנת בספר זה בשלושה שלבים: (א) ברובד הביוגרפי, , (ב) צורות העיבוד השונות של הקבלה ביצירותיו, (ג) בדבר מידת השפעתם של זרמי הקבלה השונים על יצירת עגנון.

גיליון זה יוחד לחקר תאטרון היידיש והוא בבחינת השלמת החסר בשיח האקדמי הישראלי סביב התאטרון היהודי שקדם להופעת התאטרון העברי. כמה מאמרים עוסקים ביחסי הגומלין בין היידיש לעברית בזירת התאטרון משך מאות שנים, אחדים בוחנים את העשייה התאטרלית ביידיש בתנאים

חוברת זו יוחדה לחקר הספרות העברית שנוצרה על אדמת ספרד ובשלוחותיה – המוכרת גם בשם ''ספרות ימי הביניים'', ומשתקפות ממנה אחדות מהמגמות העכשוויות בחקר הספרות הזו.

המאמרים המקובצים בגיליון זה מציגים את תורותיהם של הוגי דעות שונים, שניהלו, איש-איש בדרכו, דיאלוג מפרה בין ההגות היהודית לבין התרבות הכללית, ואפשרו, במסגרתו, שיח בין תרבויות ובין זהויות נפשיות שונות. הקובץ מוקדש לזכרו של פרופ' משה שוורץ, שהיה בין מתווי הדר

הספר כולל מאמרים המייצגים מחקרים ועיונים חדשים, מקוריים ומרתקים ביצירת עגנון, פרי עטם של בכירי החוקרים. בספר דוגמאות-מופת של מהדורות ביקורתיות, מוערות, עיונים בתורת הפרשנות, מחקרי לשון, חקר רבדיה העשירים והבלתי נדלים (כמו רבדיה הפסיכולוגיים והמית

התכתבות מרתקת במשך למעלה מ30- שנה (1977-1942) בין ההוגה והמבקר ברוך קורצווייל, לבין שני יוצרים גדולים בספרות העברית החדשה, הסופר ש"י עגנון והמשורר א"צ גרינברג.

הספרות העברית החדשה נבדקת באמצעות סיפורים של עגנון, מנקודת הראות של הבלשנות החדשה, תוך כדי ניצול שיטותיה לתיאור סגנונות.