זהו כרך שלישי של האנציקלופדיה של הסיפור היהודי, אשר עוסקת בחקר גלגוליהם של סיפורים בספרות עם-ישראל לדורותיה.

זהו כרך שני של האנציקלופדיה של הסיפור היהודי, אשר עוסקת בחקר גלגוליהם של סיפורים בספרות עם-ישראל לדורותיה. כרך זה מוסיף שנים-עשר ערכים על תשעת הערכים שכבר הופיעו בכרך הראשון. בין הערכים: אברהם בכבשן האש, יוסף ואשת פוטיפר, שלמה ואשמדאי, רבי עקיבא ורחל פרה

הספר דן בהתמודדותן של יצירות ספרותיות עם סוגיות הלכתיות שהיוו מוקד לפולמוס שבין הספרות העברית החדשה לרבדיה לבין החסידות והמתנגדות. בספר נבחנות יצירות נבחרות משל החתם סופר, אברהם ליב בנימינזון, יהודה ליב גורדון, שמואל יוסף עגנון וחיים הזז.

ספר זה הוא פרי מחקר שנערך במסגרת פרויקט התימטולוגיה המנוהל על ידי העורכים. לספר שני חלקים: החלק הראשון כולל מאמר מקיף על המתודה וכן עיונים בשיטה התימטולוגית, העוסקים בהתפתחותם של סיפורים (כל סיפור כסדרה אוטונומית של גרסאות) ברצף ההיסטוריה של ספרות עם ישרא

הספר יוחד לבירור הז'אנר של הסיפור החסידי. חידושו העיקרי הוא בתפיסת היסוד האקסטאטי כמאפיין המובהק של הסיפורת החסידית, המבדילו מז'אנרים אחרים. חלקו הראשון של הספר דן בהגדרת תכונות הז'אנר אל מול סוגי סיפור אחרים. חלקו השני - עוסק בתכניה של האקסטאזה

ניתוחן של הסאטירות 'קנאת האמת' מאת י''ל מיזס, ושל 'משנת אלישע בן-אבויה', מאת מ''ל ליליינבלום, תוך הבלטת דמויותיהם של הרמב''ם ואלישע בן-אבויה כארכיטיפוסים בסאטירה העברית. הסאטירות מובאות במהדורה מוערת.

ניתוח של 'נזר הדמע' של ר' ישראל מזאמושץ, ושל 'מגילת יוחסין' המיוחסת לר' מנדל לאנדסברג, הרוא?ה, בראשונה, אור בדפוס על-פי כתב-יד.

זכה בפרס לביקורת הספרות ע''ש אברהם קריב ז''ל מטעם עיריית חיפה תשנ''ב. ניתוח יצירותיהם הסאטיריות של טוביה פדר, מאיר ישראל ברסלאו וסופר עלום שם, בהוצאה ביקורתית. (מהן שתיים שרואות לראשונה אור בדפוס.)