הספר מציג מברקים ששלח ללונדון הנציב העליון, הגנרל סיר אלן קאנינגהם, על פעולות הארגונים הצבאיים היהודיים והערביים בארץ ישראל מתחילת 1947 עד אמצע מאי 1948.

עניינו של ספר זה הוא בהשלמת פרק חסר בתולדות ה''הגנה'' והפלמ''ח. הוא מתאר את הצרכים שהניעו את הציבור הדתי הציוני להקים את היחידות הדתיותשהיו בפורמציות השונות של ה''הגנה'', את דרכי התהוותן ואת הקשיים הציבוריים והפוליטיים שבהם נתקלו היוזמים. הספר דן

זכה בפרס ע''ש זאב ז'בוטינסקי לספרות ומחקר לשנת תשנ''ז. הספר חוקר את פרשת גירושם מארץ-ישראל של כמה מאות מאנשי אצ''ל ולח''י והחזקתם במעצר בריטי באריתריאה, סודאן וקניה בשנים 1944 - 1948. המחברת דנה בפן הפוליטי והחוקי של הגירוש והמעצר, בהסתמכה על

קובץ מסמכים, המלווה במבוא כללי ובמבואות פרטניים לכל מסמך, על האגודות החשאיות ותנועות המרד שפעלו בסהר הפורה או למענו, בשנים 1875 – 1920.

הספר מתמקד בהיסטוריה של השלטון האזרחי הבריטי בארץ-ישראל בשנים 1920 – 1948 תוך בחינת תפקודה של ממשלת המנדט כיחידה מנהלית-פוליטית, על רקע התמורות הכלכליות, החברתיות והדמוגראפיות שפקדו את הארץ. הספר חותם בדיון על המורשת המוסדית ועל התשתית הכלכלית ש

עיקרו של הספר - מסמך מרתק (פרוטוקול הוועידה במרס 1949), המשקף את הגיוון הרעיוני ששרר בקרב חברים ומנהיגים בתנועת לח''י בשנה הראשונה לקום המדינה, וחושף את הסיבות לפיצול דרכם של מנהיגיה.

קבילותה של טענת תנועות המחתרת - ה''הגנה'', האצ''ל והלח''י - כי דרך התנגדותן לשלטון הבריטי נתמכת על-ידי המסורת היהודית, נבחנת ונבדקת על רקע פרשנותן את ההיסטוריה היהודית, כמיתוס המאשר את עמדתן הפוליטית. המחברת מנתחת בדרך מקורית את הקו המשותף ואת המ

ניתוח העמדה של השלטון הבריטי והאמצעים שנקט נוכח המרי ביישוב בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה - על-פי מסמכים בריטיים.