ביקורתו של מרלו-פונטי על האונטולוגיה המסורתית במדע ובפילוסופיה חושפת את הראשוניות של הגוף ומאפשרת להראות את האופנים השונים שבהם ההתנתקות מן המעורבות הגופנית בסביבה מדלדלת את הגוף ואת החשיבה. מושג השדה-התפיסתי של מרלו-פונטי מוצע כמושג מפתח, שמאפשר

עיון בחמש סוגיות קלאסיות של החינוך היהודי על יסוד ניתוח מקורות ספרותיים - מן המקרא והתלמוד, דרך כתבי ימי הביניים והזמן החדש, עד להגות ולמחקר של ימינו.

דיון בשאלות יסוד של החינוך היהודי בשעה זו, כגון הגדרת האידאל, חינוך דתי וחינוך לערכים והיחס שביניהם, חינוך לסובלנות - מהותו ודרכיו, שילוב קודש וחול, חינוך ביתי, חינוך לאמונה, ועוד. לצד הבירור העיוני - הדגמה נדיבה והנחייה מתודולוגית ומתודית.

הספר סוקר שלושים שנות מחקר על החינוך הממלכתי-דתי, ועניינו: מדיניותו, בעיותיו, דרכי התמודדות, הצלחות ונקודות תורפה, מן ההיבט החינוכי, הפסיכולוגי והסוציולוגי. בסדרת "קרן שניצר למחקרים בנושאי המשק והחברה בישראל".

ספר חלוץ בנושא החוקר את תופעת ההתאבדות בקרב ילדים, במיוחד בגילאים 3 עד 12, על היבטיה השונים. בספר, בירור צורות הביטוי של הנטייה להרס עצמי, גלגוליה השונים, ובירור השאלה מדוע נבחרת צורת התנהגות זו - ההתאבדות - על פני צורות אחרות של אי-הסתגלות.

הקובץ מתרכז בסוגיה המרכזית של אחדות ישראל, הזהות היהודית, הלשון העברית ומשמעותם לחינוך.