שמעון שרביט, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה ללשון העברית, הוא מן החוקרים המובהקים של לשון חכמים על כל תחומיה: הגה, צורות, תחביר וסמנטיקה, שיטות הניקוד ומסורות הלשון שלה. בספר היובל לכבודו מכונסים כ''ב מאמרים פרי עטם של מיטב חוקרי

ספר ראשון מסוגו: מילון מדעי שלם לעברית המקראית - בלשון העברית המודרנית. כל השנים הורגש בשדה ההוראה והמחקר חסרונו של מילון כזה, ו''אוצר לשון המקרא'' נועד למלא את החסר: אותיות אט כבר הופיעו לפני עשרות שנים בשלושה כרכים, ולא מכבר נסתיימה העבודה על ה

אסופה של ל"ב מאמרים בתחום הבלשנות, מאת חוקרים מכל האוניברסיטאות שבארץ, העוסקים בעברית לתקופותיה ולענפיה: א) העברית הקדומה - לשון המקרא, לשון חכמים, לשון התפילה, ודקדוק ימי-הביניים, ב) העברית החדשה- פונטיקה, תחביר, סמנטיקה, ושיח.

גישה חדשה להצגת פעלים במילון, כאשר - לבד מן הדוגמאות המלוות את הערך - מובאות גם ההתניות התחביריות והסמאנטיות המתחייבות מסביבתו התחבירית, דהיינו: ערכיותו ותפוצתו של הפועל.

כתב העת ''בלשנות עברית'' מפרסם מאמרים מדעיים העוסקים בעיקר בחקר העברית של ימינו, אך גם עיונים בלשון העברית לתקופותיה. שפות הפרסום הן עברית ואנגלית. בכתב העת גם מדור ביקורת ספרים.

במילון יחיד במינו זה, בלשון הערבית-יהודית, בוחן המחבר את הלשון הערבית בתרגום המקרא ובפירושו של ר' סעדיה גאון, בלקטו את כל החריגים, הן מצד המשמעות והן מצד התצורה, שאינם כלולים במילון הערבית הקלאסית של אותה תקופה.

פרקים נבחרים מתחום תחביר לשון המקרא נידונים כאן, בדרכי התיאור המקובלות בבלשנות של ימינו, בעזרת הטראנספורמציות (המושא הכפול, תיאור הפועל הכפול, מקומם של תיאורים במשפט). עיון זה מעלה בפני הקורא פרטים שלא הושם לב אליהם בתיאורי לשון המקרא - ומאיר באו