הספר הוא פרי מחקר של המשנה במסכת הוריות ומקבילותיה בתוספתא ובמדרשי ההלכה, ושל הסוגיות שעליהן, בעיקר בבבלי, ובמידת הצורך בירושלמי

קובץ זה מכיל מגוון מאמרים העוסקים בשאלות הכלליות של דרכי העריכה וההתהוות של הספרות התלמודית ואף בסוגיות פרטניות הנוגעות להיבטים שונים של עריכה ומסירה של חיבורים מסוימים מן הספרות הזאת. המאמרים מבוססים על הרצאות שנשאו מחבריהם בכנס בין-לאומי שקיימה המחלקה

אסופת המאמרים המוגשת בזה כוללת חלק ממאמריו של פרופ' משה בר ז''ל שנתפרסמו בחייו. במחקריו הוא דן בתולדות עם ישראל בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד בארץ ישראל ובבבל. הוא היה מחשובי החוקרים של תקופה זו ותרומתו רבה להבנת התהליכים ההיסטוריים בתקופה הנידונה. הנושא

הספר בוחן את יצירתה, עיצובה ועריכתה של מסכת תענית בתלמוד הירושלמי. חלקו הראשון מוקדש לדוברים בטקסט - בעל המימרה, המוסר אותה, והקול הסתמאי. בין היתר נידונים השינויים שחלו בשימושם של האמוראים בעברית ובארמית, תפקיד המוסר בעיצוב המסורות וחלקם של העורכים. החלק

ספר זה מבוסס על מחקר שמטרתו להוכיח קיומן של יזמה ופעילות שיווקית בחברה היהודית בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. מוצגים בו נושאים הקשורים לפעילות הסחר והכלכלה בארץ ישראל באותה עת, כגון צינורות השיווק, מערכת קביעת ואכיפת המחירים, מקורות האשראי ושיטות ניצולם

ספר זה זכה בפרס לספרות תורנית-מדעית של עירית פתח תקוה ע''ש הרב מלכה זצ''ל , רבה הראשי של פתח תקוה. הספר דן בתקנות חז''ל ובגזרותיהם מתקופת הבית השני, שיסודן במגמה להרחיק את ישראל מן הגויים, מדרכיהם ומתרבותם, כגון האיסור על אכילה עםגוי והאיסורים על פתם, על

תכליתו של ספר זה להבהיר את נוסח הירושלמי מעשרות ואת רקעו הריאלי. מוצג כאן פירוש וביאור למשנה ולתלמוד. הנוסח על פי כתב יד ליידן, עם שינויי נוסחאות מכתבי יד, קטעי גניזה ודפוס ונציה. עיקר החידוש בספר הוא בהסבר הנושאים המעוגנים בטבע הארץ ובחקלאותה. נ

עשרים ושניים הדיונים שבספר עוסקים בהשוואות מפורטות בין משניות שבמסכת "פסח ראשון" (פרקים אה, י) למקבילותיהן שבתוספתא. יש שההשוואה מעלה סימני היכר לראשוניות של המקבילה שבתוספתא לעומת המשנה. בפתח הספר, מבוא כללי על יחסי המשנה והתוספתא.

מהותה ועקרונותיה של מערכת המשפט המובאת בתלמוד בצורה קזואיסטית בלבד, מבוארים ומודגמים בספר זה בדרך מדעית. המחבר מבהיר את הנימוקים ואת ההיגיון והסדר החבויים בדיוני התלמוד על ההלכות שבין אדם לחברו.

עניינו של הספר להבהיר את הרקע העיוני של פעילות בתי-הדין בימי המשנה והתלמוד, את מקור הכוח של תפקידיהם ומעשיהם של הדיינים, ואת מקומם של בתי-הדין והדיינים בעולמם של חכמים.